קלף השמש של ווייט –"עזה כמוות אהבה"
ייחודו של קלף השמש הוא בכך שהוא מפגיש ומשלב,לדעתי,בין שני מקורות שונים שעוסקים בקיצוניות של אהבה רומנטית*:
האחד-לקוח מהתנ"ך:
"שימני כחותם על-לבך כחותם על-זרועך כי-עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש
שלהבת יה.מים רבים לא יוכלו לכבות את-האהבה ונהרות לא ישטפוה אם-יתן איש את-כל-הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו" (ספר שיר השירים פרק ח' פסוקים ו-ז)
השני-שני סיפורים מהמיתולוגיה היוונית על האל אפולו:
הסיפור הראשון:
בקלף מופיעים השמש והחמניות,כסמלים והם קשורים לגרסה המלאה של סיפור אהבתה של קליתיאה נימפת המים לאפולו אל השמש ובקיצוניות אהבה זו.
אפולו אל השמש התאהב בלוכותיאה שהיתה בחלקה אנושית ובחלקה בתו של המלך אורכמוס.
הוא התחפש לאמה על מנת להגיע אליה.אחותה קליתיאה נימפת המים שהייתה מאוהבת בו, קנאה באחותה וספרה לאביה את האמת. אביה הורה להרוג את לוכותיאה.
אפולו כעס וסרב להשיב אהבה לקליתיאה.
קליתיאה שנכנסה לדכאון מכך, ישבה על אדמה לחה במשך תשעה ימים ,לא אכלה ולא שתתה.
כל בוקר הביטה בשמש. מרגע שזרחה במזרח ועד ששקעה במערב.
כפות רגליה הפכו לשורשים ופניה הפכו לפרח החמניה או "פרח השמש" כפי שמכנים אותו.
יש גרסה נוספת כי אפולו בכעסו היה זה שהפך אותה לחמניה כדי שתמיד תפנה פניה כלפיו,אך לא תצליח להגיע אליו.
הסיפור קשור לפסוקים הנ"ל משיר השירים בכך שהוא מראה את המוטיב המרכזי של אהבה רומנטית*- הקנאה.
הוא מזהיר מפני קנאה קיצונית ומכלה כמו של קליתיאה שגרמה למות אחותה בשריפה (לפי גרסה נוספת).
אהבתה של קליתיאה פגעה גם בה עצמה כשנהפכה לצמח ,כלומר איבדה את אנושיותה, את המודעות לרגשותיה ומחשבותיה.
הסיפור השני:
בקלף מופיעים השמש,הדמות הלא בוגרת על הסוס,החומה הדגל כסמלים הקשורים,לדעתי, לסיפור השני על האל אפולו.
האל אפולו אל השמש התאהב בדפנה נימפת היער שהייתה מבנות הפמלייה של האלה הבתולה ארטמיס.
אפולו לא ידע כי דפנה נשבעה לשמור על בתוליה. הוא חיזר אחריה בהתלהבות אך היא לא נענתה לו.
פעם אחת כשנגש לדבר איתה היא נבהלה וברחה ממנו לתוך היער.למרות שאפולו ניסה להרגיע אותה עם דברי אהבה היא המשיכה לברוח.כשראתה דפנה כי הוא עוד מעט משיג אותה ,קראה לאביה פניוס,שהיה אל הנהר והוא הפך אותה לעץ דפנה.
אפולו שסרב לקבל את מה שקרה ולא רצה להפרד ממנה עשה לעצמו זר מעלי הדפנה ושם אותו על ראשו.
כמו בספר שיר השירים בו האהבה הרומנטית* הקיצונית משמשת כחותם על הלב ועל הזרוע , אפולו הניח את הזר על ראשו כדי שיהפך לחלק ממנו.
זוהי אהבה שאינה בוגרת ואינה מתחשבת ברגשות הצד השני.
בקלף עצמו,לדעתי,הדמות הלא בוגרת מייצגת את דפנה
אכן מינה של הדמות אינו ברור. הזר המונח על ראשה הוא אותו חותם שעשה אפולו לעצמו.
אהבתו של אפולו היא נמהרת וילדותית משום שלא הכיר את דפנה באמת, לכן גרם לה נזק וגם לעצמו.
גם בסיפור זה קיים הלקח של הפיכת הדמות לצמח – חסרת מודעות לאנושיות שבה,לרגשותיה ולמחשבותיה.אבל הפעם אצל דפנה שהיתה מושא האהבה.
החומה המופיעה בקלף, מראה לדעתי, כי הדמות הלא בוגרת קשורה לסיפור.
החומה מייצגת את בתוליה של דפנה.
מעניין הקישור לאותו פרק ח' בשיר השירים הפעם פסוק ט': "אם-חומה היא, נבנה עליה טירת כסף ...".
פירוש הפסוק : שאם האישה בתולה, אז יכבדו אותה וימצאו לה חתן עשיר.
הקלף,לדעתי, מראה על קיצוניות הן בהפגנת האהבה והן בשמירה על הבתולים.
בכך הוא מלמד אותנו כי בכל דרך קיצונית בה נפעל היא תביא רק לאכזבה וכאב.
הדגל בקלף,לדעתי,מציע שביל ביניים .ההדפס שקיים על הדגל דומה לחומה .אולם כאן הוא עשוי מבד ונראה רך וגלי.
הרעיון מאחורי הדגל,לדעתי, הוא להציע כי יש להחליף את הדפוס הקיצוני והנוקשה אותו מייצגת החומה בדפוס רך יותר,להגמיש עמדות בין שני בני הזוג ולהיות פייסנים יותר אחד עם השני.
לסיכום:
הקלף מציע לנו להסיר מגננות כדי לקבל את כל הצדדים שבנו.
באם נעשה זאת במקום מאבקי כוח, נבין כי בני הזוג יכולים לסייע לנו.
הקלף , בנוסף, מציע לוותר על הפנטזיה ולהבין מיהו באמת בן הזוג , להכיר את ההסטוריה והרגישויות שלו ,ולדעת לקבל אותו כפי שהוא.
כל זאת על מנת שהאהבה תוכל להיות אהבה בוגרת** וטובה עבור שני הצדדים.
הקלף מציע גם לדעת לייחס חשיבות לצרכיו ורצונותיו של בן/בת הזוג ולהתכוונן אליהם, כדי שהקשר יהיה מפרה.
המסר העיקרי של הקלף לגבי האהבה הוא:
על מנת שנוכל לקיים קשר של אהבה בוגרת** צריך להיות מודעים,לגלות סבלנות וגמישות (רגשית
ומחשבתית),להביע רצון טוב ומחוייבות לקשר.
בנוסף נדרשים משמעת והאומץ לצמוח ולהשתנות ביחד.
מאחלת לכם מכל הלב שתמצאו ותדעו את האהבה הבוגרת והטובה,
אורית גאון
*אהבה רומנטית - הכוונה בהתאם ל"מודל המשולש לאהבה" של סטרנברג (Sternberg, R. J. (1986). A triangular theory of love. Psychological Review. 73, 119-135) אהבה שכלולים בה :
מרכיב של אינטימיות-קרבה,תלות וקשר לזולת.
מרכיב של תשוקה-צורך עז בקרבה גופנית ונפשית עם בן/בת הזוג ומשיכה גופנית חזקה.
אך חסר בו מרכיב של מחויבות-הרגשת חובה לשמור על קשר עם בן/בת הזוג.אך היא רציונלית ואינה תלויה בסוג הקשר מבחינה רגשית או המשיכה.
**אהבה בוגרת - הכוונה בהתאם להגדרתו של הפסיכולוג אריך פרום בספר "אמנות האהבה" כי באהבה זו שני בני זוג משלימים אחד את השני בלי שאישיות כל אחד מהם מתבטלת.
האהבה הזאת כוללת לדבריו:
דאגה לחיי והתפתחות בן/בת הזוג.
אחריות לקיום פיזי וצרכיו הנפשיים של בן/בת הזוג.
יחס כבוד לקבל את בן/בת הזוג כפי שהם ולדאוג כי יפתחו כפי שהם.
ידיעה והכרתם של בן/בת הזוג - הכוונה להכיר את ההיסטוריה שלהם ואת רגישויותיהם.
©כל הזכויות שמורות לאורית גאון-מנהלת "האור שבדרך" ז' באדר ב' תשע"א 13/3/2011
